<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין שי"ו</h1>
<h2>דף סו.</h2>
והמצוה השי"ו היא שהזהירנו מקלל הנשיא והוא אמרו יתעלה (משפטים כ"ב) ונשיא בעמך לא תאור. וזה השם כלומר נשיא ישימהו הכתוב על המלך אשר לו הממשלה, אמר יתעלה (ויקרא ד') אשר נשיא יחטא (ספרא, והוריות פ"ג מ"ג). והחכמים ישימוהו במוחלט על ראש הישיבה שלשבעים זקנים לבד. ובכל התלמוד והמשנה יאמרו נשיאים ואבות בית דין (חגיגה י"ו:) ונשיא ואב בית דין . ולשונם גם כן (כתובות י"ז. וש"נ, ת"ת פ"ו ה"ו, ומלכים פ"ב ה"ג) נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. ודע שזה הלאו הוא כולל גם כן הנשיא עם המלך. כי עניין לאו זה הוא שמזהיר שלא לקלל כל מי שיש לו ממשלה לצוות והוא במעלה העליונה בין שהיתה מעלה שלטונית או מעלה תוריית והיא הישיבה. וזה הוא המובן מדין מצוה זו. והעובר על לאו זה לוקה. מתני' תענית רפ"ב, וגמ' מ"ק כ"ו., הוריו' י"ג:, קדושין ל"ג:, ונשיא לחוד מתני' נדרי' מ"ח., וגמ' פסחי' ס"ו., ע':, מ"ק י"ו:, י"ז., כ"ב:, כ"ז:, כתובו' ק"ג:, סנה' י"א., וקללת נשיא שם ס"ו., וב"ב ד'., ונשיא שבא"י בסנה' ל"ח., וחולין צ"ב..
